יאנצ'וק אהוב שלנו, לפני שנה בדיוק הגחת בזריזות ובנחישות לאוויר העולם.
אין מילים לתאר את האוררר והשמחה שהבאת למשפחה שלנו ושום דבר שנגיד לא יעביר את התחושה המדהימה שאנחנו, אבא ואמא מרגישים כשאנחנו איתך, חושבים עליך ומדברים עליך.
אז חשבנו שאם נספר לך את הסיפור שלך, יום אחד, תוכל להבין קצת יותר, על מה כל המהומה…
ואז הגחת לאוויר העולם,
לוחם אמיץ ונחוש,
עם פלומה מלכותית ואזניים מקופלות…
גיבור קטן ומושלם של אבא ואמא!
וכיאה לגיבור שכזה, תוך ימים ספורים הפכת להיות הפנסיונר הכי צעיר בפגיה.
קנגרו הפך להיות הדבר האהוב עלינו.. ולגמרי השכיח את החיה.
חוץ מקנגרו אמא גם עשתה פרה, וכל היום שאבה..שאבה..שאבה
וככה כל יום שבילית בפנסיון הוספת עוד כמה גרמים והורדת עוד כמה חוטים והוכחת לנו שוב ושוב כמה אתה חזק ומיוחד.
אז סידרנו וקנינו וניקינו וחיטינו ומירקנו והתרגשנו ושמחנו וחששנו… והופ! הגיע הזמן ולקחנו אותך הביתה!
ובבית שלנו, שלימים הפך להיות "ממלכת יאנצ'וק", התחלת לבסס את מעמדך בתור השליט הנערץ והבלתי מעורער, ולאט לאט עלו אליך עוד ועוד אנשים לרגל, מכל רחבי המשפחה והחברים.
סוף כל סוף סבתא וסבא וסבא וסבתא ודודה, דודה ודודה יכלו להרים אותך על הידיים ולנשק אותך, אז הם הרימו והרימו ונישקו ונישקו ומעכו ומעכו, עד עצם היום הזה…
וכך בילינו יחדיו, ימים ולילות ולילות ולילות… בשירה וריקודים ברחבי הבית, על הידיים, בו בו בים.. כאן לא ישנים…
וכולם התפקדו למלאכה, לשמור עליך יומם וליל, סבים, סבתות ודודות… העמדת מערך בייביסיטרים שלם כבר בגיל כל כך מוקדם, וכולם היו שבויים בקסמיך…
והיום, סוף סוף אתה קורא בקול ובביטחון, מאמא ובאבא, עם קשר או בלי קשר, ובעיקר כשאתה צריך ללכת לישון!